פסק-דין בתיק רע"צ 39208-07-10

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב וידאד יונס מהתאריכים 4/7/10   ו-9/7/10 אשר ניתנו במסגרת תיק איחוד 09-99878-062.

לאחר עיון במכלול המסמכים שהונחו לפניי ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני מקבלת את הבקשה דנה בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן אני מורה על קבלת הערעור הכל כאמור וכמפורט להלן.

ואלה תמצית טענות המבקשים

בחודש 2/05 הגישה עיריית בית שאן (להלן:המשיבה או העירייה) בקשה לאיחוד תיקים, הבקשה נעתרה ומאז 12/06 מתנהל התיק בלשכת ההוצל"פ בעפולה.

חרף "גילו המופלג" של התיק טרם נפרעו במסגרתו החובות, זאת כתולדה ישירה של התנהלות המשיבה לאורך שנות ניהול התיק בהן חזרה והפרה את צווי התשלומים שניתנו על ידי ראש ההוצל"פ, חרף הוראות אין ספור פעמים לסילוק הפיגורים ותוך אזהרות כי התנהלותה תוביל לבסוף לפיזור תיק האיחוד.

העירייה עשתה דין לעצמה תוך שהיא רומסת ברגל גסה החלטות וצווים ותוך התעמרות בנושיה, הציגה מצגי שווא ואימצה התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת.

כדרך קבע שופעלו ההליכים כנגדה ורק לפנים משורת הדין לא פוזר תיק האיחוד.

במשך השנים הגישה המבקשת לא אחת בקשות זהות לבקשה במסגרתה ניתנה ההחלטה נשוא בר"ע זו ואלה נדחו בזו אחר זו לרבות בהחלטות שניתנו על ידי ערכאת הערעור.

נכון להיום כל החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו חוב פיגורים.

ביום 25/4/10 הוגשה ע"י המשיבה בקשה נוספת לפריסת חוב הפיגורים ולצירוף תיקים וזאת לנוכח החלפת המותב היושב בדין, תוך הסתרת עובדות מהותיות, לרבות קיומם של שני הליכי בר"ע תלויים ועומדים בגין בקשות מסוג זה והליך של טען ביניים בבית המשפט המחוזי בהתייחס לכספים שעוקלו אצל חברת מילגם בע"מ.

הבקשה הוגשה במעמד צד אחד מבלי שהומצאה לזוכים, ללא תצהיר וכאשר השינוי היחידי עליו ניתן להצביע הינו המותב היושב בדין.

כב' רשמת ההוצל"פ נעתרה לבקשה במעמד צד אחד, הורתה על פריסת הפיגורים. מיד עם היוודע ההחלטה לנושים הוגשה בקשה לביטולה וביום 4/7/10 התקיים דיון במעמד הצדדים.

חרף טענות הנושים, קיבלה כב' הרשמת את הבקשה ובקשה שהוגשה להבהרת ההחלטה, נדחתה.

לטענת המבקשים, שגתה כב' הרשמת כאשר דנה בבקשה ללא שצורף לה תצהיר. כן טעתה כאשר התעלמה מהחלטות חלוטות בתיק האיחוד שניתנו באותו עניין.  כן שגתה לגופה של החלטה כאשר התעלמה מהוראות הדין באשר לדינו של חייב המפגר בתשלומים, קל וחומר כזה אשר מפגר בהם מזה 5.5 שנים והוא תאגיד ציבורי השם ללעג החלטות וצווים שניתנו בעניינו.

עוד נטען כי נוכח הליכי בר"ע תלויים ועומדים בגין טענות דומות של המשיבה, אף לא היה מקום לדון כלל בבקשה.

בבקשה לא נטענו כל טענות חדשות שהיה בהן כדי לשנות מהחלטות חלוטות קודמות. הבקשה הוגשה בניגוד לדין ועצם הדיון בה והחלטה לקבלה נעשתה בחריגה מהוראות הדין ולמעשה בטלה מעיקרה.

עוד נטען כי ההחלטה עצמה לא נומקה כלל, לא ניתנה הדעת להתנהלות החייבת לאורך כל התיק, והתנהלותה הספציפית בהגשת הבקשה.

טעתה כב' ראש ההוצל"פ בהתעלמה מהוראות סעיף 7א(ו) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 (ולהלן:החוק) בקבלה את הבקשה ללא תצהיר, ובסעיף 74טו לחוק, בכך שלא ביטלה את צו האיחוד חרף אי עמידה בתשלומים ובסעיף 7ג לחוק לעניין הנטל המוטל על החייבת להוכיח העדר יכולת לשלם.

ההחלטה ככלל מעדיפה רשות ציבורית על פני אזרח מן השורה ואינה צודקת.